פסק-דין בתיק ת"א 20498-09-09

1.      בפני תביעה שהוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 ( להלן: החוק) וזאת בגין נזקי גוף שנגרמו, על פי הנטען, לתובע.

2.      התובע, הינו יליד 1977, מנהל חשבונות במקצועו ותושב שפרעם.

לטענתו, בקצרה, בתאריך 30/12/2007, בסמוך לשעה 1900, רכבו, הרשום ע"ש אמו, חנה בסמוך לבית עסק השייך למשפחתו באחד מהרחובות הראשיים של שפרעם. התובע נכנס לרכבו והניעו, אולם אז שמע קריאה לעברו. התובע סבר כי מי שקרא לו הוא אביו ולכן פתח את דלת רכבו כדי לצאת מהרכב.

או אז, הגיע לרכב אדם שזהותו אינה ידועה, אחז בתובע וזרק אותו מחוץ לרכב ולעבר הקרקע. אותו אדם התיישב בכיסא הנהג והחל להימלט כשהוא נוהג ברכב. התובע ציין, כי הוא ניסה למנוע מאותו אדם לגנוב את הרכב - באופן שיתואר בפרוטרוט להלן - אולם אז פגע בו הרכב והוא נפל על הארץ.

כתוצאה מנפילה זו, נפגע התובע ונגרמו לו נזקי גוף, כהגדרתם בחוק, בעיקר באזור שורש כף יד שמאל.

3.      הנתבעת הינה קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

4.      בין הצדדים הייתה מחלוקת כפולה:

4.1.   מחלוקת עובדתית - לגבי עצם קיומו של האירוע.

4.2.   מחלוקת משפטית. בהקשר זה, טענה הנתבעת כי גם אם ייקבע כי תיאורו העובדתי של התובע הוא נכון, אזי מדובר ב"מעשה שנעשה במתכוון", כאמור בס' 1 לחוק הקובע את החזקה הממעטת לפיה:" לא יראו כתאונת דרכים מאורע שנעשה כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי". (ולהרחבה בנדון ר', לדוגמה, את האמור בע"א (מחוזי חיפה) 46558-03-10 עיזבון המנוחה זינו טל נ' שבלי ואח', ניתן בתאריך 5/9/11).

5.      לאור האמור לעיל, נקבע כי בשלב ראשון תידון שאלת החבות. מטעם התובע העידו התובע עצמו וכן שני עדים נוספים. הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה אך הגישה מספר ראיות.

6.      אקדים ואציין, כי לאחר שבחנתי את העדויות וכלל הראיות שהוצגו בפני, וכן בחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח, מבחינה עובדתית וברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי, את טענתו כי האירוע אותו תיאר אכן התרחש כמתואר על ידו. כדי להבהיר את מסקנתי, אסקור תחילה  את הראיות שהובאו בנדון.

7.      גרסאות התובע:

7.1.   גרסתו המתועדת הראשונה של התובע, הינה מיום האירוע - 30/12/2007 בשעה 19:56, אז הגיע לחדר המיון בבית חולים רמב"ם (תעודת חדר המיון צורפה לכתב התביעה, התובע הפנה בתצהירו לתיעוד הרפואי).

עיון בתעודה (ר' עמ' 2 לתעודה) מעלה, כי הרופא רשם את הדברים הבאים:" לדבריו (של התובע - י.ל.) , הותקף בעת שרצה להיכנס למכוניתו. בהמשך נדרס על ידי הגנב, נחבל בגפות עליונות ובאגן משמאל...". יחד עם זאת, הרופא (ככל הנראה כירורג, הגם שהכיתוב אינו ברור), ציין את הדברים הבאים: " בבדיקתו יציב, ללא סימני מצוקה, ראש וצוואר ללא סימני חבלה חיצוניים. קולות לב סדירים ותקינים... בית חזה יציב ללא רגישות. ללא סימני חבלה חיצוניים. בטן רכה, לא רגישה, ללא סימני חבלה חיצוניים. גפיים: נפיחות בשורש כף יד שמאל". ( ההדגשות בציטוט לעיל, כמו גם בשאר הציטוטים בפסק הדין אינן במקור, אלא אם צוין אחרת - י.ל.).

כלומר, פרט לפגיעה בשורש כף היד, לא נמצאו ממצאים חיצוניים במהלך הבדיקה בחדר המיון. עיון בשאר התיעוד הרפואי מעלה אף הוא, כי הטיפול היחיד אותו קיבל התובע היה בהקשר לפציעה בשורש כף היד.

7.2.    גרסתו המלאה הראשונה של התובע נמסרה על ידו כשבוע לאחר האירוע במשטרת שפרעם, וזאת בתאריך 8/1/08 בשעה 21:41 (ההודעה צורפה לתצהיר התובע). לשלמות התמונה אציין, כי בעת עדותו מסר התובע כי הוא הגיע למשטרת שפרעם זמן קצר לאחר האירוע, אולם לאור מצבו הרפואי הוא התבקש לקבל תחילה טיפול רפואי, וכך עשה.

וכך מסר:" אני תושב שפרעם והגעתי היום אחרי שבתאריך 30/12/2007 יצאתי מהבית שלי בשפרעם, ליד ביטוח לאומי שפרעם, בסביבות 19:00 בערב נכנסתי לרכב שלי, מסוג פורד פוקוס מספר... והנעתי את הרכב ואז אני שמעתי מישהו קורא לי וחשבתי שזה אבא שלי ואני פתחתי את הדלת של הנהג וירדתי מהרכב שלי ואיך שאני בא להוציא את הגוף  מהרכב, הגיע אדם שאני לא מכיר, ותפס אותי בשתי ידיים וזרק אותי הצידה לכביש, לחניה ואני שכבתי על הרצפה ואז אני ראיתי בבירור את הפנים של אותו אדם ואז אני קמתי ועמדתי על הרגליים ואז אותו אדם נסע אחורה עם הרכב שלי ואז התחיל לנסוע קדימה ואני התקדמתי לעברו ואותו אחד פגע בי עם הצד הימני קדמי של הרכב שלי ואני קיבלתי מכה ונפלתי על הרצפה והוא המשיך לנסוע ואז קמתי על הרגליים וקראתי למשטרה ואז הלכתי לרופא ומשם לבית חולים וזה מה שקרה..".

7.3.    במועד שלא הוברר, תושאל התובע על ידי חוקר מטעם הנתבעת. בנדון, הוגש תמלול (למעשה, תרגום) השיחה וכן דיסק השיחה (נ/3 ונ/3א).

באותה שיחה, מסר התובע כי:" . . אני מיד קמתי ורדפתי אחריו, רצתי אל הרכב במהירות הרי כעת אתה יודע הוא חזר ונסע והתכוון לנסוע כאילו . .ואני הלכתי לרכב רציתי לתפוס את ידית הדלת הימנית אזי פגע בי והמשיך בנסיעה. שאלה: הוא פגע בך בחזית ? תשובה: פגע בי בצד הימני, פגע בי בצד הזה, נפלתי על כל היד וקמתי מעל הכביש . ." (עמ' 7 לתמלול).